משרד הפנים הוא במידה רבה שומר הסף של ישראל. הוא הגורם העיקרי המחליט האם אדם רשאי להגר לישראל ולהשתקע בה. כמובן שלמשרד הפנים אחריות בכל הנוגע לאזרחי ישראל כמו רישום האוכלוסין אך האתגר הגדול ביותר בהתמודדות מול משרד הפנים היא בנוגע להגירה, הסדרת מעמד וקבלת אזרחות במדינת ישראל. ישראל נחשבת אמנם למדינת הגירה אשר מקבלת אליה כל יהודי שרוצה לעלות, וגם את ילדיו ונכדיו (כל עוד ה מקיימים אורח חיים יהודי) אך עדיין, גם בהליך שנראה לכאורה פשוט של עליית יהודי לארץ, כדאי לפנות אל עורך דין משרד הפנים המתמחה בכל החוקים הנוגעים להגירה. כמובן שכאשר זהו אזרח זר שרוצה להגר מסיבה כלשהי הליווי של עורך דין המומחה בתחום הוא הכרחי כדי שהתהליך יצליח והוא יקבל אזרחות.
אשרות למטרות עבודה ולימודים בישראל
מלבד אשרת תייר, קיימות אשרות למטרות עבודה או לימודים בישראל. אשרה למטרת עבודה נקראת 1B בעוד אשרת תייר נקראת 2B. אשרת תייר עבור תייר ממדינה הנמצאת בהסכמים דו צדדיים עם ישראל ניתנת לו עם הגיעו לארץ. תייר ממדינות כמו אזרבייג'ן יצטרך לקבל ויזה מראש בשגרירות ישראל במדינתו. קבלת אשרת עבודה היא כמובן מורכבת ודורשת פרוצדורה ארוכה יותר. כדי לקבל ויזה זו יש להגיש בקשה ולקבל הזמנה מהמעסיק. בנוסף יש לעמוד בתנאים המפורטים בחוק ובהנחיות משרד הפנים. ניתן להאריך ויזה זו גם עד 63 חודשים. מומלץ למעסיק להתייעץ עם עורך דין עובדים זרים כדי להגדיל את סיכויי קבלת האשרה עבור העובד במהירות האפשרית.
בתחום החינוך קיימות 4 קטגוריות של אשרות:
- חינוכי, לתואר ראשון (ניתן ל-4 שנים);
- A2 למדענים/חוקרים;
- למרצים אורחים המוזמנים לכנסים או קורסים;
- עובד, למרצים המוזמנים לעבוד במוסדות חינוך
ספורטאים יכולים להיות מוזמנים על ידי הצוות שעמו התקשרו בהסכם. תונפק להם אשרת B1 ולמשפחותיהם אשרת B2. לגבי הזמנת אמנים לעבודה, הם צריכים אישור ממשרד הפנים, גם אם מדובר בקונצרט אחד. ניתן להעסיק עובדים סיעודיים בקשישים על ידי מעסיקים פרטיים ללא מתווכים.
מי יכול לקבל ויזות הומניטריות
ויזה הומניטרית יכול לקבל בן/ בת זוג של אזרח ישראלי שלפני קבלת האזרחות באופן פורמלי נפרדו מבן הזוג הישראלי עקב אלימות במשפחה, גירושין (כאשר ישנם ילדים משותפים) או מות בן זוג. כדי לקבל ויזה הומניטרית יש להגיש בקשה לנציבות למקרים הומניטריים.
פליטים ממדינות שהוכרזו על ידי שר הפנים ככאלה שמהן יש לקבל פליטים, בידם אישור מהאו"ם, יכולים להגיש בקשה למעמד להסדרת שהותם בגבולות המדינה. לאור הנעשה כעת באוקראינה, יש לומר כי אוקראינה אינה נכללת ברשימת מדינות מסוג זה, ולכן הסיכוי של אוקראינים לקבל מעמד של פליט בישראל הוא, בלשון המעטה, קטן.
